כל מה שרציתם לשאול...
שאלות אופייניות שמלוות את תהליך האימון האישי
יופי. כבר יש סימן שאלה ובמקום שיש סימן שאלה אפשר להתחיל להתבונן. העבודה האימונית בין השאר היא חקירה של הרצון שלנו. אחד הדברים שנשחקים מאוד במהלך השנים זה הרצון. זה מתחיל מגיל צעיר כשאמא או אבא לא מאפשרים חלק מהרצונות וזה נמשך עם השנים. בתוך תהליך האימון אנחנו מזהים את הקול שלך מחדש, את הרצונות שלך, את הדברים שעושים לך טוב וגם את החסמים. את מה שעוצר ולא מאפשר להמשיך. מילת המפתח היא חקירה והתבוננות.
ביחד אנחנו מגדירים ומבינים יותר מה אתה רוצה. מה הכיוון. השלב הבא הוא איפה אתה נמצא עכשיו ומה הפערים שאתה למעשה חי אותם. אנחנו לומדים את מציאות חייך ומאתגרים את המקומות שאתה לא מצליח לזוז מהם. ואיך זה שאתה לא מצליח לזוז שם. לא ממקום של ביקורת אלא ממקום של הבנה. ואפילו חמלה לעצמנו. כי במקום שאנחנו קשים אלינו, הולכים כנגד עצמנו – הכאב גדול יותר ולרוב גם לא מצליחים להתקדם.
אימון כמו הליכה לפסיכולוג הוא תהליך טיפולי ובזה יש דמיון בין שני המושגים.
בשני המקרים אנחנו מתבוננים ולומדים יותר על האדם עצמו. אלא שבעוד הטיפול הפסיכולוגי מתבסס על תהליכים נפשיים וניתוחם, האימון מתבסס על המציאות. מה קיים ולאן רוצים להגיע. איך מי שאתה כבן אדם משתקף בכל תחומי החיים. באימון חלק גדול מהעבודה נעשה מחוץ לחדר האימון – יש שיעורי בית ומשימות והם חלק מהעבודה. מחוייבות של המתאמן לתהליך היא הכרחית.
לרוב לא.
אתה המומחה לחייך ואתה מומחה לתחום המקצועי שאתה אמון עליו. דרך האימון, השיקוף ושאילת השאלות את מוצא את התשובות מעצמך. אני אתבונן יחד איתך, אציף את המקומות שנישמעים כבעייתיים, אסתכל באופן נייטרלי עד כמה שאפשר במצב. במקומות שאתה לעיתים אחוז ריגשית, אני נישארת מתבוננת. זוכרת כל הזמן את היכולות שלך.