היא התקשרה אליי לקבל המלצה על אייל.
דיברנו עשר דקות. אמרתי נקודות חיוביות, בעדינות גם אמרתי נקודה או שתיים לשיפור. שיהיה מאוזן. בסוף השיחה היא אמרה שהיא מרגישה שלא אמרתי שום דבר רע. שהכל מושלם מדי. ניסיתי, הסברתי, הדגשתי.
כלום. היא לא היתה מרוצה.
התקשרתי לאייל לעדכן אותו שהמנהלת המגייסת יצאה לא מרוצה משיחתנו. תוך כדי שיחה איתו שמעתי ממנו שגם הוא יצא בתחושה כזו מהפגישה עימה. פתאום כבר היינו שניים שחוו כזו תחושה. ואז הוא גם אמר שהוא יודע שזו שעוזבת עוזבת כי היא לא הסתדרה עם המנהלת.
סיכמנו שעכשיו הוא, המועמד, יבדוק האם הוא בכלל רוצה לעבוד איתה. שיאסוף המלצות.
התהפכו התפקידים.
הסתבר באמת שהיא טיפוס לא מרוצה שכזה. והוא בחר שלא ללכת לעבוד שם.
להשאר עם עיניים פקוחות גם בתהליך חיפוש העבודה –
לפעמים בתהליך חיפוש העבודה אנחנו כל כך רוצים להתקבל לעבודה עד כדי חוסר בדיקה לאן אנחנו נכנסים. רואים את נורות האזהרה מהבהבות סביבנו – אבל בוחרים שלא לראות.
להיות אקטיבי בתהליך חיפוש העבודה אומר לא רק לשלוח קורות חיים לכל עבר, אקטיבי אומר גם להכנס לתהליך עם רצון לבדוק ולחקור ולמצוא את המקום הנכון ביותר עבורכם. לקחת אחריות בתוך תהליך חיפוש העבודה. ראיון עבודה הוא גם הזדמנות שלכם לבחון האם זה המקום שהייתם רוצים לעבוד בו והאם אלו האנשים שהייתם רוצים לעבוד איתם.
הצלחה בתהליך מציאת העבודה היא של שני הצדדים. המנהל/ת המגייס/ת או החברה רוצים למצוא את האדם המתאים ביותר לחברה ולתפקיד, ובמקביל אתם רוצים למצוא את החברה ואת התפקיד המתאים ביותר בשבילכם.
בשורה התחתונה – תשמרו את העיניים פקוחות. תקשיבו, תסתכלו האם זה המקום בשבילכם או לא. תאספו מידע מהראיון עצמו, מהאינטרנט, מרשתות חברתיות. תקשיבו לאינטואיציות שלכם, תזהו נקודות שיכולות להיות לכם בעיתיות. תבחנו את המראיינים שלכם לפחות כמו שהם בוחנים אתכם.
יש לכם את הזכות לבחור את החברה המתאימה, את התפקיד ואת האדם שתירצו לעבוד ביחד איתו.
בתקווה שתמצאו את המקום במדוייק ביותר בשבילכם.
