בהייטק קוראים לזה Best case scenario
באימון אנחנו קוראים לזה תמונת עתיד מיטיבה.
כשמפתחים מוצר חדש, חברה חדשה, Start-up – מתבוננים קדימה. לאיזה שוק אנחנו מכוונים, מה המסר והייחוד שאנחנו רוצים להביא פה, לאיזה קהל הוא פונה, איזה שינוי הוא הולך לחולל בעולם? אח”כ מתחילים לגזור אחורה תכניות עבודה, מחלקות, אנשים, תקציבים. כדאי שכל מי שעובד על הפרויקט ידע את הכיוון. זה עוזר לתעדף. עוזר בקבלת החלטות.
אבל במה זה קשור אלינו?
כמה פעמים בחיינו אנחנו מרימים את הראש מהמקלדת, או מחיי היום יום, מתבוננים קדימה וחושבים לעצמנו מה אנחנו רוצים בחיינו? איפה נרצה להיות בעוד כמה שנים מהיום? מבחינת עבודה, מגורים, משפחה, זוגיות, חברים, התפתחות אישית?
מתי אנחנו כותבים לעצמנו תכניות עבודה? מתכננים תקציבים? שמים את ההדגשים החשובים לנו? יוצאים מהכאן ועכשיו ומתרחבים?
בדרך כלל שיש משבר.
ואני שואלת – למה לא להתחיל לפני.
לשבת ולחלום.
לתכנן.
לכתוב את זה.
להגיד בקול רם.
ואז להתחיל ללכת.
ומי יודע – אולי עלינו פה על סטארטאפ מטורף?! (-:
*מוקדש באהבה גדולה לחברה המקסימה שלי מיכל.
