סדנאות
לסדנאות הן מכפילת כוח. מצד אחד למידה של תהליך ממש כמו באימון של אחד על אחד. קבלה של תכנים רלוונטים לתהליך החיפוש וחשיבה משותפת על כיוונים נוספים.
ומצד שני מגיעה התוספת הגדולה והמאוד משמעותית: להיות חלק מקבוצה.
למידה מהכרות עם האחר
איך אחרים מחפשים, מה הם פוגשים. שיתוף בידע ובתובנות לגבי התהליך מאנשים שעושים זאת בעצמם. לא רק עצות מהשכנים או החברים.
אני בתוך קבוצה
להיות חלק מקבוצה זה להתאמן על כישורים חברתיים, נושא מאוד משמעותי בתהליך של חיפוש ומציאת עבודה (למשל), לראות איך אחרים תופסים אותך. איזה רושם ראשוני אתה מייצר, מה אחרים רואים ואתה לא רואה (בדרך כלל אלו נקודות חולשה, אבל בעיקר אלו חוזקות ועוצמות שלא ידעת שקיימות בך), וכמובן זיהוי של דפוסים החוזרים על עצמם.
העצמה
בתפיסת עולמי כמנחה, כמאמנת וכאדם, אני מאמינה שמקום תומך ואוהב מוציא כוחות ויכולות שקשה לראותם בחיי היום יום. בקבוצה יש כח. בעיקר כשפוגשים מקומות לא נוחים, שהם חלק מהתהליך. קבוצה מעצימה ומחזקת אותך בדיוק במקומות האלו.
מחוייבות לתהליך
יש תהליך. יש שיעורי בית, נדרש מכל אחד מחברי הסדנה לשחק את המשחק. גם כאן המשקל של הקבוצה משמעותי, יוצר מחוייבות וגם יוצר את הדרייב לעשיה.
אני לא לבד
הקושי העיקרי של מחפש עבודה או כל אדם אחר, הוא התחושה שמסביב אצל כולם הכל בסדר. כולם הולכים לעבודה, מתלבשים יפה בבוקר, מפזרים את הילדים במהירות וכולי. ההסתכלות על האחר מיצרת תחושה שאנחנו לא בסדר. בסדנה מסתבר פתאום שאתה לא לבד. אחרים משתפים בקשיים דומים. נחמת הרבים בהקשר הזה באמת מאפשרת נחמה. ופרופורציות. אפשר, ולו לכמה שעות, לנשום לרווחה.
יצירת נטוורקינג
ככה זה עובד. בסוף מגלים שככה זה – חבר מביא חבר. אחד ממליץ למישנהו. בסדנאות האחרונות, המשתתפים מצאו אחד לשני עבודה. כי כולם כבר בשוק, כולם ניתקלים, ומחפשים ופוגשים. וכאן זה הופך ממש לכלי עבודה. אז גם מתאמנים על איך עושים נטוורקינג וגם עושים הלכה למעשה.
