מה שלומי הבוקר

לפני כמה שנים טובות 

שכחתי את חנוכה. 

עבדתי במתח מאוד גבוה, בעיקר מתח ריגשי ופשוט לא שמתי לב שהגיע חנוכה. 

צריך להדליק נרות ואולי אפילו לחלק דמי חנוכה.

לא שמתי לב.

לפני כמה שנים אחרות

עבדתי כל כך הרבה וסביב לשעון – בית עבודה בית עבודה בית עבודה

שלא שמתי לב שירדתי ארבע קילו בכמה חודשים

וגם היום לא תמיד אני שמה לב.

מה אני חשה

מה אני מרגישה

מה שלומי.

אז היום, ה 20/06/2019 עצרתי והתיישבתי לראות מה שלומי. 

כתבתי, נשמתי, ראיתי את התחושות. ראיתי את הרגשות. אווררתי.

ושוב נשמתי.

ועכשיו אני מוכנה שוב לעולם.

בוקר טוב.

(אופס כבר צהרים)